וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "הָבִיאוּ לִי חֶרֶב." וַיָּבִיאוּ חֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הֶחָי לִשְׁנַיִם, וּתְנוּ חֲצִיּוֹ לַזֹּאת וַחֲצִיּוֹ לָאַחֶרֶת." וַתֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־לָהּ הָיָה הַיֶּלֶד הֶחָי, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ: "בִּי אֲדֹנִי, תְּנוּ לָהּ אֶת הַיֶּלֶד הֶחָי, וְאַל תְּמִיתוּ אוֹתוֹ." וְהָאַחֶרֶת אָמְרָה: "לֹא לִי וְלֹא לָךְ יִהְיֶה—גִּזְרוּהוּ."