ג'ורג' ברקלי (1685–1753) היה פילוסוף אנגלו‑אירי מבריק מתקופת העת החדשה המוקדמת. אחד מהישגיו המרכזיים היה פיתוח תורת האידיאליזם – העמדה שמכחישה את קיומה של חומריות ממשית. ברקלי טוען שהמציאות מורכבת רק מתודעות (מוחות) ומהרעיונות שבתוכן; למשל, שולחנות וכיסאות הם רק רעיונות שנמצאים בתודעת מי שתופס אותם.
ברקלי מוכר גם בזכות הביקורת שלו על רעיונות מופשטים, שלדעתו הם אשלייתיים ובלתי ניתנים להבנה אמיתית. בהקשר זה הוא מבקר את ג'ון לוק, שטען שהשכל לוקח משהו משותף מכל הדברים הפרטיים ויוצר ממנו רעיון חדש ומופשט. ברקלי מראה שזה בלתי אפשרי, למשל, ליצור רעיון מופשט של "תנועה" בלי גוף נע מסוים, מפני שהתנועה לא יכולה להיות לא הליכה, לא תעופה ולא זחילה – ובכל זאת "תנועה" חייבת להיות אחת מהן. כך גם איננו יכולים ליצור בדמיון רעיון מופשט של "גוף" בכלל, מפני שהוא תמיד יהיה של אדם לבן או שחור, כהה עור, כפוף, גבוה או נמוך. בניגוד לרעיונות מופשטים, ברקלי מציע שניתן ליצור בדמיון רעיון כללי שמייצג או עומד במקום כל הרעיונות הפרטיים מאותו סוג. למשל, כשאנחנו אומרים "תנועה", אנחנו חושבים על כל גוף שהוא שנמצא בתנועה – בין אם הוא עף, זוחל או הולך – וכל אלה מתאימים היטב למילה הכללית הזאת.
