קונפוציוס, המכונה גם קונגדזה (551‑479 לפנה"ס), היה פילוסוף ומורה סיני, שנחשב לאדם המשפיע ביותר בתולדות המחשבה הסינית. את השפעתו של קונפוציוס על ההיסטוריה של סין משווים לעיתים להשפעתו של סוקרטס במערב.
הפילוסופיה הקונפוציאנית הדגישה אהבת הזולת באמצעות "כלל הזהב", שלפיו אין לעשות לאחרים מה שאינך רוצה שיעשו לך. במובן זה קונפוציוס תמך ברעיון של עבודת אבות קדומים, כיבוד הורים וזקנים על ידי ילדיהם ותרגול נדיבות ואלטרואיזם למען חברה יציבה ומלוכדת. קונפוציוס גם שם את הדגש הגדול ביותר על טיפוח עצמי ועל כנות, שהופכים את האדם לבעל מידות טובות. מידות טובות נוספות המתוארות בקונפוציאניזם הן רצינות, נדיבות, חריצות וטוב‑לב. בתחום המחשבה הפוליטית קונפוציוס סבר שאם השליט הוא אדם מוסרי ובעל מידות טובות, השלטון לא יכול להיות רע. במיוחד האמין שאם השליט מנהיג את נתיניו בדוגמה אישית, מתייחס אליהם באהבה ובדאגה, הוא מפיץ את מידותיו הטובות בקרב בני העם והופך גם אותם לטובים.
