משחק לוח - כיבוש המחנה

כללי המשחק הנה משחק שייקח אתכם רחוק־רחוק – לפחות בדמיון – וזה טוב, כי כנראה שתשחקו בו רק כשתחזרו מטיול ביער. קחו שני קוביות ואת הגליל שלהן. אפשר גם להסתדר בלעדיהם, ואם צריך – להכין קוביות בעצמכם, לפי ציור א' שיעזור לכם להכין קובייה מושלמת ב'. שכפלו את הדמות ג' 20 פעמים (תשתמשו בכמה גיליונות נייר קופי, וזה יקל מאוד על העבודה). צבעו את הצופים הקטנים כך שלעשרה מהם תהיה עניבה בצבע אחד ולעשרה האחרים עניבה בצבע אחר. חתכו חצי־חריץ בפקק ד', כמו שמראים בציור ה'. הרכיבו את הדמות כמו בציור ו' על‑ידי נעיצת סיכה בחריץ של הפקק. ככה "צבא הצופים" שלכם יהיה חזק ויעמוד יציב. כפי שמראים ז–ח, תוכלו גם לקשט את גב הדמות. כך שלכל שחקן יש צבא קטן משלו, ומטרתו להילחם על המחנה שנמצא בראש העמוד הבא. משחקים לפי כיוון החץ א–ב, ומתקדמים לפי סכום הנקודות שעל הקוביות. אבל הדיסקיות הממוספרות שעליהן הולכים לאט הן רק סוג של מבחן מוקדם, כי מסתתרים בהן מכשולים שמוכנים "לפזר" מהמשחק את השחקנים חסרי־המזל. 1) אם שני שחקנים מקבלים אותו מספר נקודות במהלך המשחק, או ליתר דיוק – אם הטלת הקוביות מביאה שני שחקנים לאותה משבצת – האחרון שמגיע תופס את המקום ולוקח בשבי את הצופה של חברו. "לקיחת שבוי" נותנת חמש נקודות למי שעשה זאת, ועשר נקודות אם השבוי נלקח בתוך המחנה. 2) כדי למנוע זיכוי של חמש נקודות ליריב, יכול כל שחקן, אם איבד חיילים בתורו, לקנות אותם בחזרה לפי מספר הנקודות שצבר. העניין המיוחד במשחק הוא – וזה כמעט לא קיים במשחקים מוכרים אחרים – שצריך "להתיש" את כוחות היריב ולמנוע ממנו להגיע אל המחנה עם הרבה צופים. באמת, כשהוא מגיע למחנה, כל צופה, לפי התוצאות בהטלת הקוביות, יכול להיות חשוב מאוד (בגלל המספרים הגבוהים של המשבצות ו… גם מפני שיש רק שמונה מקומות!). וממשבצת 24 אלה הם צעדי ענק שממהרים מאוד להביא לתבוסה או לניצחון… כי שום דבר לא מונע מהיריבים, אם ניהלו היטב את חשבון הנקודות שלהם, ששניהם ינצחו בבת אחת!